מאמרים
כמו שיר השירים (וכן קהלת)
היא לא אמרה אורח כנשים, אלא "דרך נשים
הנה קצרתי בדברי ולא הבאתי לשון קודשו של
מהר"ץ חיות שציין לו בחזון עובדיה, כתב שהקדמונים
לְהָרְגֶךָ – כמו שכתוב בפרשת תולדות "מתנחם לך
אם צובע על גבי הכתב, בצבע כהה יותר
מגדולי רבני ג'רבא, ושימש כראב"ד ברובע הגדול בג'רבא.
הגאון משמרות כהונה (בחידושיו לקידושין דף נ"ד ע"א)
עזרא זה בארמית. ומקור הכלל איני יודע. אולי
1. אומרים בשם רבי נחמן מברסלב: "טובה שמחה
מרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ט) כתב
איך תאמין שאביו של מרדכי קרא לבנו הנולד
יתכן.
קודם כל השוא ולא השוה. מנהגנו לקרוא השוא
אף שאין "אבילות" נוהגת בשבת, מותר "לנחם" בשבת
י"ד מנחם אב תשע"ג ללמוד במקום שאינו לפי
אין אני מכיר את השופט שהזכרתם, ובשורות אלו
1. יש "ישרש יעקב" ויש "טובי חיים" ועוד.
תחילתו של הפירוש יפה, ואפשר לכוין כך. אבל
א) אכן דברי רש"י אינם מוכרחים מתוך דברי
מבחינה הלכתית אין בעיה לחלק כל הפרשה להרבה
אבל זה שם הספר ולא שם האדם כמו
יש ספר "הנחמדים מפז" מנהגי בית הכנסת וספר
זה מנהג בעלמא וניחוש בעלמא. אם לא רוצים
אם כוונתך שמשה שיער בעצמו שמרגלים בעלמא עלולים
כלי נגישות