העכבר המרוצה מהתפנית הברורה בעלילה, יוצא החוצה ומיד החתול תופס אותו. "איפה הכלב שנבח כאן כמו משוגע?" שואל העכבר את החתול, "חשבתי טרף אותך…". "אתה רואה", משיב החתול, "היום מי שלא יודע שתי שפות לא יכול להסתדר בחיים"…

“אל תעקור נטוע” | ההתרמה הגדולה לקרן שותפים | מי 'גנב' את הרחוב

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

פרק א – משנה י”ב: הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ

כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *

 ז. חידוש בפרשת השבוע. ח. מכת צפרדע. ועוד.

חשיבות לימוד התנ”ך בטעמים | מדוע בעשרת הדיברות

מי הוא זה שחי 150 שנה ולא עשה

אחי היקר! תשובתך על דברי, קבלתי כבר ביום

האם אפשר למצוא בתורה התנגדות לשבטיות של כל

יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה – מדוע בזמנינו אין

שימו לב לדבר מאוד מענין שהתרחש לקראת סוף

ברכת שהחיינו על טלפון שחיכה לו כמה שנים

הרב עובדיה החזיק את עם ישראל בידיים |

מה גרם לרב לא לישון בליל שבת |

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

בלי אמונה לא נוכל לחיות כאן אפילו דקה

 אלפים חוזרים בתשובה על ידי ברסלב | מדוע