מי שאחרי כמה וכמה נסיונות צלח את המכשולים והגיע אל מרומי המגדל, רואה לפניו את כל השבילים, ויודע להנחות את ההולכים בהם כיצד להגיע אל המטרה

הנני להקדים שבכדי להשיב תשובה כתקנה היה צריך

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

על כל אדם להביא קרבן בהתאם ליכולתו הכלכלית:

אתה רואה מולך את האויב, יודע מי הוא, מכיר את מטרותיו והיכן פרוסים כוחותיו. לא-כן במלחמת היצר. הוא אינו עומד מולך, אלא יושב בתוכך, וקולו נשמע כקולך,

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

– נראה לענ"ד שצדדי האיסור שהזכרת – הם

ההפסד גדול מהריוח גם בסמארטפון מושגח ישנם פריצות

זכית לכוון לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ומכל

נקיונות הפסח לא בלחץ | דרך לימוד ההלכות

מרן בשלחן ערוך (סימן נח סעיף א) כתב:

הרגישות המיוחדת של הרב עובדיה לסבלם של אחרים

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

מה שציין לבאר היטב, טעות סופר, וצריך לומר

א. לבקש מחילת ההורים וללמוד הלכות כיבוד הורים

התשובה הקודמת מתייחסת לגזירת הבלנים בלבד, וכגון שמקור

לדעתנו פאה דינה כגלוי ראש גמור, ואף גרוע

1. אין זה נחשב כברכת כהנים. ולדעת ספר