כן המנהג במרוקו, הובא בספר נתיבות המערב (עמוד

1. יוצאי מרוקו נוהגים לומר חצי קדיש אחר

בק"ק תוניס הבירה (לא ג'רבא ודרום תוניסיה) היו

כך נהגו לומר בג'רבא, בטריפולי, ובמרוקו ואין בזה

מנהגי כל קהילות הספרדים לא אדע רק בודאי

מדוע עושים ראש השנה יומיים גם בארץ ישראל?

1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר

'אוטבוס מהדרין' זה הדרת נשים או כבוד לנשים?

אדם לא ידע את המתיקות של התורה עד

תודה רבה על המידע, על כל פנים הרב

  איזו בעיה תהיה כשיאמר “אני רוצה ללמוד

תשובתו הקולעת של ר' חיים מבריסק למסיונר הנוצרי

איזה תקנה תיקן הרמב”ם כאשר ראה שכל העם

התורה נתנה לנו כמה דרכים בכדי לשבר את

מעולם לא שמענו על מנהג כזה אצל יוצאי

הרב חיד”א היה מספר אחד בבריחה ממחלוקת | בלימוד

“אין נביא בעירו”, בכל המקומות כמעט פסקו מלאכול

דרכו של החזון איש בכמה דברים שלא לשנות

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

ביקור מיוחד של מרן הראש”ל הגר”ש עמאר בישיבה,

בעיצומו של יום ט’ באב, לאחר בשורות איוב וקינותיו של רבי יהודה הלוי, נהגו בנות ישראל בהרבה קהילות לפתוח במסע ניקיון והברקה לכל פינות הבית משל היה היום ערב בדיקת חמץ | המנהג המפתיע הביא את הנשים ‘לחשוד’ במרן החיד"א כי איננו מאמין בביאת המשיח ח"ו, ואילו בדורנו בעטייה של שרה שנירר מייסדת ‘בית יעקב’ בטל הטעם ובטל המנהג | מה נשתנה

איני יודע על מי כבודו קאי. אך על

עיין בספרו שו"ת תבואות שמש חלק יורה דעה