תענית בכורות היא דין גמור ומוזכרת בשלחן ערוך

“ויוגד למלך מצרים כי ברח העם”, מה הפירוש

א) לפני קריאת פסוקים בתנ”ך נהגו לומר פסוקים

מולל באצבעותיו, והמקורות כבר בשפתיו. בזה יובן ובזה

יחידה בת גלים, זכתה לגדולים, הב ליה ידיה

מקור הדברים שם הוא בספר ברית אבות סי’

אין בזה כלל, אבל אין עניין להזכיר את

נושא דברים, והם כמים קרים, לנפש עייפה, ועלים

ראיתי את התוס’ ונ”ל שגם בדבריהם אפשר לפרש

משנתו זכה וברה. שומר פיו ולשונו, והיא ראשית

 נראה דלכתחילה אין לעשות כן מפני דברי הרמ”א

שורות זכרון על גדולי ישראל בלעדיו לא יזיז

שורות זכרון על גדולי ישראל   בטרם הגיע

את האתמול והשלשום ניתן למצוא רק בלוח השנה. אדם חושב: ‘מה בכך, היום לא למדתי ולא קיימתי מצוות, אבל מחר אשלים’. אולם, את המחר לא ניתן להשלים, כי למחר יש את המטלות הרוחניות שלו. יום שאבד באפס מעשה, לעולם לא ניתן להשלימו.

רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

– אינני יודע מה המנהג אצלכם, אם גם

מה מיוחד בחנוכה? נס הנר המערבי היה הרבה

יש הרבה עצות לחדד הזכרון, כגון ללמוד בספר

כך ביאור הדברים: אם מישהו יקשה קושיה: הרי

כל שנה בתשעה באב אנו צמים, בוכים ומקוננים, על חורבן בית מקדשנו, על הגלות המרה ועל כל הצרות והייסורים שהיו מנת חלקנו מאז. כבר קרוב לאלפיים שנה של בכי, צום ואבילות, ועדיין לא נושענו, הצרות ממשיכות לרדוף אותנו. מדוע?

אם עושים האזכרה עם דברי תורה וברכות לע"נ,

  איזה עוד מטה בהיסטוריה היהודית פרח? דתן

מרן הראשון לציון הגאון הרב אליהו בקשי דורון

1) להביא לו כשומר, ואח"כ יבקשנו בחזרה –