Menu
מאמרים

תולדות הגאון רבי משה (בישי) מימון זצ"ל מגאבס

לרגל הוצאת הספר "משה ידבר" להגאון הגדול הדיין המצויין רבי משה (בישי) מימון זצ"ל, רבה הראשי של העיר גאבס אשר בתוניסיה, הבאנו לפניכם מעט מתולדותיו ומעשיו הטובים – תולדותיהם של צדיקים הם מעשיהם הטובים. (באדיבות העורך מר אחיה סגרון הי"ו, נין הרב המחבר זצ"ל).
קרא שאלה
מאמרים

הרב המגיה| והוא יגיה – חלק א’

שביבים משולי אדרתו של הגאון החסיד והעניו רבי נסים כהן זצ"ל, שדמותו הטמירה פסעה מדי יום בין כותלי הישיבה והטילה הוד על תלמידיה * זכרונות מיוחדים מהגהותיו, ברכותיו ומבחניו בישיבתנו הקדושהשביבים משולי אדרתו של הגאון החסיד והעניו רבי נסים כהן זצ"ל, שדמותו הטמירה פסעה מדי יום בין כותלי הישיבה והטילה הוד על תלמידיה * זכרונות מיוחדים מהגהותיו, ברכותיו ומבחניו בישיבתנו הקדושה
קרא שאלה
מאמרים

יוסף מוקיר תורה

עשור לפטירתו הטראגית של יקיר הישיבה הנדיב הנכבד ר’ יוסף בוכריץ זצ"ל מגדולי תומכי התורה בכלל וישיבתנו בפרט * קוים לדמותו של האיש שכבוד התורה היה בנשמתו, והצניעות וההסתר היו חלק מהנהגתו * יוסף הצדיק
קרא שאלה
מאמרים

מרן רבי שאול כהן זצ"ל – חלק ב’

כאשר פגש פעם רבי ישועה ברבי שאול רבה של ג’רבא, פנה אליו ואמר לו: "שים לב ופקח עין על לימוד התלמידים בג’רבא, גם אנו בתונס עוד עתידים להזדקק לכם!" התפלא רבי שאול על הבקשה החתומה…

לקריאת חלק א’
 

קרא שאלה
מאמרים

מלך על כסא רחמים

פרויקט מיוחד ומקיף, על הקשר המיוחד שהיה למרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל עם הישיבה ורבניה, על רגעים אישיים עם תלמידי הישיבה, על ביקוריו מלאי ההוד בישיבה במשך השנים הרבות, על ההערכה שרחש לישיבה ועל האהבה שהחזירה לו הישיבה * מתוך "כתר מלוכה"
קרא שאלה
מאמרים

האוצר

בתוך תיבת אוצרות אחת, שוכנים אחר כבוד זה לצד זה, צרור אבני חן נוצצות מחקירותיהם של גדולי סלוניקי, קושטא ואיזמיר, ומחרוזות מבהיקות מביאוריהם של מעייני מרוקו, תוניסיה ואלג’יר. שלל יהלומים מסברותיהם של גאוני פוזנא, דובנא ולבוב, לצד הכרעותיהם של פוסקי מצרים, בבל וירושלים. אוצר של פנינים מאירות מחידושיהם של דייני ארם צובה איטליה ותימן, לצד שביבי זהב מהערותיהם של רבני ברלין וולוז’ין ואלטונא. כל שעליכם לעשות כדי לשזוף עיניכם באוצר חמדה זה, הוא לפתוח את מנעול התיבה..
קרא שאלה
מאמרים

אור המאיר

בשיחה מקיפה ונדירה עם ‘מרוה לצמא’, משיב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, על שאלות בשלל נושאים בענייני השעה העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית * הקניית אהבת תורה לצעירים ("אין כופים לילד לאכול דבש. נותנים לו כפית קטנה לטעום, והשאר יבא מאליו"), פיתויי הדור ("לא להכניס את יצר הרע הביתה"), ההתייחסות לחילונים ("כמו שמתייחסים לחולֵי הגוף"), התמודדות עם צרות ("שלשה פרקי תהלים ליום, מבטלים גזירות וצרות רבות"), אחדות  בתוך המחנה ("לולא המחלוקות והמריבות הפנימיות (לצערנו), היו 80% מעם ישראל חוזרים למוטב"), דרישות מופרזות ("כשהחתן דורש סכום מופרז, ידרשו ממנו סכום מופרז כשיגיע הזמן להשיא את בתו"), מצב הדור ("הקב"ה מצפה כל רגע לגאול אותנו") * קול צלול חד וברור העולה משולחן הזהב של אחד מגדולי מרביצי התורה בימינו
קרא שאלה
מאמרים

מה עצר את התפלות בשואה?

רבים מתייחסים לענין הדיוק בתפלה בזלזול, ויש כאלו (ה’ ירחם) אפילו בלגלוג. "מה כבר משנה" הם יאמרו לך בחצי פה "אם נבליע אותיות או שלא נדייק בניקוד, העיקר שהתפלה עוברת…". אם נדונם לכף זכות, כנראה הדבר נובע מהסיבה שאינם מודעים עד כמה היגוי משובש ביודעין מהווה מחסום לקיבול התפלות וההשפעות הרוחניות.
קרא שאלה
מאמרים

ראיון אקטואלי עם מרן ראש הישיבה

"הספרדים תמימים, אבל המשכילים היו אשכנזים" – הרב מאיר מאזוז מדבר בראיון לעיתון ´שעה טובה´ על פרשת הפולמוס בין ´דגל´ לש"ס ועל הכניסה להסתדרות הציונית: "דרך ההחרמה לא הוכיחה את עצמה". הוא ממליץ ל´יתד´ "לנהוג בכבוד בכל גדולי התורה". מגן על דברי אמסלם על הגרות וקורא לבחור בין גרות לנישואין אזרחיים. הראיו המלא.

א. ארצי, שעה טובה כ’ בשבט תש"ע 12:02 04.02.10

קרא שאלה
מאמרים

מנהג שריפת "המן" – חלק ב’

נהגו ישראל קדושים למחות זכרו של עמלק בליל הפורים, ע"י שעושים כמין דמות צורת "המן" ושורפים אותה קבל עם ועדה בקול רינה ותודה המון חוגג, לקיים מצוות "מחה תמחה את זכר עמלק". ומראים בזה שנאתינו לעמלק ודרכו הרעה, ונצחון המאמינים והבוטחים בה’. ובמאמר זה נברר ונבאר שורש יסוד מנהג זה
קרא שאלה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן