“יעלה על הדעת שבחור שכל לילה רוקד בחתונה

האותיות השיניות| אותיות השיניים כדי לבטאם צריך לסגור

כתב מרן ראש הישיבה שליט"א בשבחי בעל המחבר

1. לפי מה שידוע במצרים ביטאו את הוא"ו

שתי המלים הן לשון עבר והחילוק ביניהן הוא

ראשי פרקים: טבילת כלים בשבת, איזה כלי סעודה

1. אנחנו נוהגים כדעת הרד"ק שכל שוא שאחרי

1. המשקל נתפעל (נתערב, נסתפק וכדומה) אינו מכלל

1. משקלה של מלה זו אינו סגול סגול,

כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ש"ז סעיף ט"ז),

האות צד"י שמרן ראש הישיבה שליט"א מבטא, היא

אין כוונת הרב לאות ז' דידן (z אנגלית)

מלשון הקודש.

נראה לי שגם הרב המאירי כוונתו כרש"י, כי

אחד מתלמידיו הגדולים של הגאון 'איש מצליח' זצ”ל,

אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו

א) נ"ל שאין לומר שם השם להדיא, אלא

ונראה שכתבו רק דברים התלוים בכללים או דברים

אף על פי שבלשון הקודש שוא שאחרי תנועה

א) כי עיקר מטרת התנא להורות על השתלשלות