הרמב"ם אהב את הקיצור ואת הצמצום, כלשונו באגרותיו: "לו יכולתי לשים כל התלמוד בפרק אחד, לא שַׂמְתִּי אותו בשנים". וכן כתב הרמב"ן בדרשת קהלת (כתבי הרמב"ן ח"א עמוד ר"ח, ע"פ ביאור הרח"ד שעוועל שם) "והרב רבינו משה איננו מן המפזרים, והוא אשר גינה הפיזור". ובכל זאת הקדיש הרמב"ם שבעה פרקים מספרו הגדול להלכות תלמוד תורה. פרק שלישי מהלכות הנ"ל כולו מלא אהבה אין-קץ לשקידה על דלתות התורה.
על הרמב"ם ואישיותו הנפלאה נכתבו אלפי ספרים ורבבות מאמרים, ובכ"ז אין בית המדרש בלא חידוש. כל דור ודור יגלה ביצירתו ענין חדש. הדרישה והחקירה וההתעניינות בספריו לא פחתה עד היום. אם דברי חז"ל כפשוטן "כל תלמיד חכם שאומרים שמועה משמו שפתותיו דובבות בקבר" (יבמות צז.) הרי אין לך רגע ביום ובלילה שאין שפתותיו של רבנו דובבות.
ידוע מנהגם של בני עיר התורה ג’רבא בדור הקודם, כשהיו עושים סעודת סיום מסכת, היה הרב המסיים או אחד מהתלמידי חכמים שבסעודה, אומר דברי תורה בדרך דרוש ורמז, על המשנה האחרונה (או הקטע האחרון בגמרא) של אותה מסכת, וקוראים לזה "לבוש", כלומר שמלבישים על המשנה פירוש שאינו כפשוטה. לקראת ערב פסח יום בו נערכים "שיא" של סיומי מסכת – ננסה לברר שורש מנהג זה.
כאשר פגש פעם רבי ישועה ברבי שאול רבה של ג’רבא, פנה אליו ואמר לו: "שים לב ופקח עין על לימוד התלמידים בג’רבא, גם אנו בתונס עוד עתידים להזדקק לכם!" התפלא רבי שאול על הבקשה החתומה…
הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל מגאוני ג’רבא, רבה של העיר בן-גרדאן בתוניסיה, ובארץ רבו הראשון של מושב שרשרת בדרום. בעל ספר "אחימלך הכהן" – שאלות ותשובות וחידושי ש"ס ופוסקים.
הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל מגאוני ג’רבא, רבה של העיר בן-גרדאן בתוניסיה, ובארץ רבו הראשון של מושב שרשרת בדרום. בעל ספר "אחימלך הכהן" – שאלות ותשובות וחידושי ש"ס ופוסקים.
הגאון רבי גולן אלוף שליט"א מתלמידיה של הישיבה בשנים תשמ"ה-תשנ"א תפקיד כיום: ראש כולל לדיינות בכולל "יחוה דעת" תפקיד בעבר:מקורב למרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, והמגיה של חלק מספריו
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.