בודאי שבדיעבד יצאת, אבל לכתחילה לא היה לך

עיקר הסיבה היא לעשות שינוי בלחם של שבת

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

  המעלה המיוחדת של ברכת כהנים | “בן

1-2. את האזכרה רצוי לערוך באותו תאריך ממש,

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

ברכות השחר שכתבת לאו דוקא שאינם קשורים בקריאת

עיין בספר חסדי דוד על התוספתא בברכות (פרק

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

שאלה: בחפירות שנערכו סביב בית החולים “ברזילי” באשקלון

עפרא לפומיה, שבא לדחות הלכה פסוקה וערוכה בידינו

בהלכות ברכות אין אומרים בטלה דעתו בעניינים כאלה.

לברך שבע ברכות בשבת זו שכבר עברו שבעה

1) כבר השיב על זה השואל בשאלה הבאה,

1. דלת – זה המשפט הפותח, סוגר –

יש אומרים שמותר לכתחילה להתפלל ולברך בראש מגולה