מאמרים
בזמן כתיבת התשובה לא היינו מודעים לכל הנ"ל.
א בחושן משפט (סימן ל"צ ס"ג) היתה העבירה
זה נכון שתלוי במנהג. בספרי הרבנים שלנו מג'רבא
הנכון ביותר שגם אחר המכירה לא ישאיר ברשותו
א) כהן אסור מן התורה בגרושה וצריך להוציאה.
א) עדיף על פי הקבלה שלא לגלח כלל.
הפוסקים כתבו בכיו"ב שהמכירה בטלה במי שמכר חמצו
כפי הנשמע אי אפשר לנפות קמח מלא, כיון
כל שיש מיעוט המצוי מאותו בגד שיש בו
אם הפירות והירקות גדלו במקום שהוא ודאי ארץ
1. כשר. 2. כשר. 3. כשר ולא בדיעבד.
מוך דחוק מנהג כשר ונכון הוא, וראוי לנהוג
גם לפני כנסת הגדולה היו ברכות כמו שאמרו
כבר פלפלו רבות בדברי מרן הגר”ע יוסף בזה,
בדרך כלל הסגולות לעניינים הללו (הנזכרים בדברי השואל
כתב בשולחן ערוך בהלכות מליחה (יורה דעה סימן
אם הפגימה היא קטנה, והלחם נראה שלם בכללות
תלוי במדינה, בארה"ב אפשר לסמוך על מוצרים של
מרן בש"ע אה"ע (סימן ו' סעיפים י"ז-י"ח) כתב:
כל דג הגדל בים שאין לו סימני טהרה
מכסה מתכת שכיסו בו תבשיל חלבי הרי הוא
מותר בהחלט הכשר מצוה כמצוה.
בד"ץ מנצ'סטר ידוע שהוא טוב ואפשר לסמוך גם
חולה שאין בו סכנה, אין לו לבלוע תרופה
א)מותר לאכול, זה לא פסיק רישיה. (מן הסתם
כלי נגישות