מאמרים
1) בתרגום יונתן בן עוזיאל פ' פינחס (כה
אשה מינקת (אחר 30 יום מהלידה) חיבת להתענות
בש"ע ח"מ (סי' ק"כ) פסק מרן המעות באחריות
שְׁלִישִׁית הין היא סמיכות, ובפטום הקטורת אינה בסמיכות.
אסור. ואמנם כתב מרן בש"ע (סימן של"ח ס"ב)
א) יש כמה סימנים של אילונית, ויש הסוברים
חכמים יש להם כח לחייב לברך ברכת המזון
מרן הרב עובדיה כתב ביביע אומר לפטור פרות
א) המנהג פשוט לברך פעמיים. וכן נוהג מרן
1. עיין בגמרא פסחים (דף ק"ו ע"ב) ובטור
הרי הן פטורות מלצום, ואף על פי כן
צריך להתייעץ עם רופא(רצוי ירא שמים) אם יש
אודות ההערה הראשונה, הנה גם בנתינת מים ע"ג
א) דוקא בברית מילה שנעשית בבית כנסת כתבו
אין זה מדברי הטור שם אלא בעל העיטור
מה שהניח הרב השואל בפשיטות שיש מחלוקת בין
כל ההוצאות הנצרכות להשגת הריוח מנכים מהריוח, וכן
א) כן. ב) אם מתעטפים רוב גופם תענה.
שאלה יפה, ונראה ביאורו, שיש חילוק בין אם
המקור הוא בשל"ה (פרשת יתרו חלק תורה אור
לכאורה אדרבא, אם מרן קרא את שניהם אותו
אין בעיה. וארחיב את התשובה היו כאלה בחו"ל
לכתחילה כן אם לא מפריע כל כך. ובספרו
זה ענין של מנהג, אמנם עשרת ימי תשובה
כלי נגישות