מאמרים
הַשְׁתָּא
א) אין זו שמחה לאיד אלא לשון תפלה,
1) מתוך מאמר שכתב הרב ש. אבינר באור
הלכה פסוקה בידינו בשלחן ערוך אבן העזר (סימן
וכו' כותבים על מימרא, וגו' על פסוק. [הטעם
מסתבר שכן. כתב מרן בשלחן ערוך יורה דעה
עיין בירחון אור תורה (חשון תשמ"ח סימן ל"ג)
1. כל שכוונתך גם לשמור על החום, הרי
סידור תפלת החודש לא נדפס ע"י תוניסאים, אלא
המנהג כמו שכתב הרמב"ם, והראשון שהזכיר מנהג זה
אבל לא תוכל לדעת בדיוק כמה. תשלח להם
אם היה בקרבתך אדם שרוצה מאד בטובתך ויאמר
קושיא טובה. כך הקשה השיטה לא נודע למי
גם בילקוט יוסף חלק ז' (עמוד תקל"ו סעיף
לא עיינתי. אבל פירוש הרד"ק הוא על פי
האזכרה של 11 חדש, עושים ביום שנגמרו 11
צריך לכתחילה להפריש מהסכום המלא כלומר מה6000 סך
1. הספרים לא הפקר ואין לישיבה זכות למוכרם.
בעיון יעקב (הנדפס בעין יעקב) כתב שם נראה
במקום צורך אפשר להקל כי יש בזה ס"ס
יש הרבה דברים שיש בהם דין ויש מנהג
בר כוכבא היה גיבור מפורסם אבל תואר "שמשון
א) מנהג אבא זצ"ל לקרוא בשוא פתח: וללבן-
כלל זה של מרן הרב עובדיה יוסף שליט''א
כוונת הגמרא שם כפשוטו, שהרי קודם אמרה הגמרא
כלי נגישות