מאמרים
כולן מלרע, מפני שהן מורכבות משתי מילים כתוב
בעיקר תסתכל כל מילה איך מנוקדת בתנ"ך. ויש
לא צריך מילה מקבילה, הפיוט חובר על פי
יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
הנכון לבטאות כמו W האנגלית בין באמצע מילה
הרמב"ם כותב בהלכות מלכים שיצחק נצטווה על מעשרות
הכלל הוא: שוא שאחרי תנועה גדולה שאינה מוטעמת
יום הולדתך כל שנה ביום ט''ו בתשרי. הסיבה:
כיוון שיש חתונה ממילא זוהי שמחת מצווה ומותר
שינגן בסוף המילה עד לסיום בכוונה. במילה חי
בדרך כלל לוקחים מעט לזכות בני הבית לטעום
כתוב בשלחן ערוך (יו"ד סי' רס"ה סעיף ו')
אין לטלטל את הכלי שיש בו עפר, שהרי
פדיון אינו עושה כיון שלאם התינוק יש בנים,
א) מכירת החמץ לא בטלה (כן פסק הראש"ל
1. כשיש חשק ללמוד זה לא קורה אלא
מקף מחבר בין המילים, ולא מזרז את קצב
מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה
האות סמ"ך שבמלה "ומכנסי" אינה מנוקדת בשו"א אלא
הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש
אין הבדל. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
אפשר לעבוד על עצמנו לפי ימים. כגון לקבל
כל מילה בתנ"ך רפה כגון החוט המְשלש- המְלמד
כדאי לחכות עוד קצת שנים עד אשר יצמח
כלי נגישות