מאמרים
הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש
אין הבדל. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
אפשר לעבוד על עצמנו לפי ימים. כגון לקבל
כל מילה בתנ"ך רפה כגון החוט המְשלש- המְלמד
כדאי לחכות עוד קצת שנים עד אשר יצמח
דין זה שהתירו אמירה לנכרי באיסור דרבנן מבואר
המסורת של עדת הבבלים באות דל"ת ותי"ו רפויות
בליל המילה "בלבד" כך שמעתי מהרב צבאן זצ"ל
כדאי מאד שלא יהיה בזמן התזמורת והנגינה. ולכתחילה
א) לשון לכם אפשר לפרשו לכל אחד ואחד,
כי הכ"ף הסופית של המילה לעמך נחשבת כמו
1. המילה לחם וכן המילה מלח בגימטריה 78
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
הגעיא זה לא אתי מרחיק. רק מילה שהיא
כוונת המשורר: דוד המלך, ולכן מילה זו היא
מרן הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל בספרו
מנהג ג'רבא הוא על פי הקבלה ולכן אף
הרי את כאשת איש גמורה, ואין להקל בזה
במלים גמרא – סברא האל"ף נוספת (שורש המלה
אף שעל פי רוב נהגו שאבי הבן יהיה
כוונת התורה : לא תשימו קרחה בין עינכם
מה שניתן מבורך. אם רעייתו עושה עסק מזה
1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן
1. לא כל טעם מוציא מהכלל של שוא
ביום הברית – כך מנהג ישראל.
כלי נגישות