בסוף פרשת בראשית נאמר על נח “ונח מצא

1) מוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל כתב דבריו ע"פ

הרעיון שהזכרת אומר שבזמן התורה וחז"ל הבן הרשע

זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):

מנהג זה הובא בשו"ת איש מצליח להגאון הקדוש

יש מחלוקת בין פוסקי הדור, ודעת הגאון ר'

יש בזה דעות בספרי הרבנים של דורנו. בספר

בחו"ל חכמי ג'רבא נהגו שלא להודיע לקרוביהם בעיר

יש ספר "לדרוש אלקים" (לר' אברהם חמוי ז"ל)

בג'רבה היו מניחים רק התלמידי חכמים והרבנים כידוע,

1) אפשר 2) אפשר, ואין לחוש לדמיונות. בטח

א) בנימוח אפשר להקל, אם קשה להשיג של

מה שהתיר המנוח"א לקרוא כתב שתחת תמונות של

השם עצמו נראה טוב ונעים, מה שהיא אמרה

כל צער שנגרם לאדם הוא מכפר על עוונותיו,

תפני לרבנים אחרים שלא ידרשו יותר מדאי כסף

אחר הבירור ראינו שהמנהג הנ"ל לא היה נפוץ

הדבר פשוט שלימוד כזה רבו מכשלותיו, ואחריתו מי

ההנהלה כפופה לרבנים שלהם, והשאלה צריכה הרבה שיקול

מותר שהציציות יגעו בבשר אבל מעל המכנסיים הפנימים

מצות פריה ורביה, היא מצוה ראשונה שנצטוינו בתורתנו

פדיון אינו עושה כיון שלאם התינוק יש בנים,

סדר לימוד הלכות טהרה גמרא ופוסקים: א) סימן