1. במשך רוב ככל שנות הגלות, עם ישראל

עד ארבע דקות אחר הנץ (הראשון) נחשב ג"כ

בבית הכנסת של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף

מבלי להכנס לסלע המחלוקת האם הלכה בזה כהגהות

נראה שאינו יכול מאחר שהסכים לעשות זאת בחינם

וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב מה בא ללמד

כמה טרחות טרח וכמה יגיעות יגע מר יחזקאל

היה זה בוקר אחד שגרתי לאחר תפלת שחרית

בכ”ה באייר חל יום פטירתו של הגאון הצדיק

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

ביום חג השבועות, חל יום פטירתו של הגאון

הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

מסופר על רבי איסר זלמן מלצר שהיה לומד בחברותא בביתו עם אחד מתלמידיו. והנה דפק יהודי עני וביקש צדקה. שאל רבי איסר את התלמיד מי נמצא בפתח הדלת, והשיב לו: יהודי עני, והתכוון התלמיד לפוטרו בכמה פרוטות. תכף קם רבי איסר בזריזות והלך בעצמו כדי לכבד את העני ולתת לו צדקה.

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

"קטונתי" הוא אומר לקב"ה "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". הוא מרגיש ומבין שלא מגיע לו כלל חסד מה', מה שכל אדם רגיל בטוח שמגיע לו,

במראה הסנה, מאריכה התורה לבאר מה היו המחשבות

על המנהג להבעיר מדורות בפורים, שמעתם פעם? כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך לא! האמת היא שהמנהג העתיק יותר הוא לעשות מדורה בפורים דוקא.

1. אני מבין שבשעה שמניח תפילין של ראש

יש בענין זה איסור טלטול ואיסור הוצאה מרשות