מאמרים
עיין בשולחן ערוך (סימן נ"ב סעיף א') שכתב
אם היא רגילה תמיד להתפלל שלש תפילות כל
לומר שיר המעלות ממעקים קודם ישתבח הוא רק
אפשר לעמוד כשהם עומדים ולכרוע מעט כדי שלא
המנהג להקל בזה לכתוב אפילו פסוק שלם כגון
בראש יש להבהיר ששאלה זו קשורה למנחה של
כיון שישוב מצפה יריחו רחוק מאד מירושלים (כמה
ידידי! אשתך צודקת! גם שאתה עושה מצוה שאתה
1. כל שיש חשש שיעבור זמן "שתכלה רגל
ביום ראש השנה? רק בהסכמת אשתו ושלא ישאיר
אם החשש הוא שעירבו העובדים בכפיות הללו עכשיו
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
גם בכלי זכוכית אסור להשתמש בלי טבילה, כמבואר
יש תפלה של החפץ החיים שלא להכשל בדברים
בשו"ת תפלה למשה (ח"ד סי' ט"ו) כתב שיקראנה
אמנם יש הסוברים שמצות שנאפו קודם חצות היום
אף שכמדומה ואין צורך להשיב על טענות כאלה
1. מה שאמרו בירושלמי שאסור לתבוע צרכיו בשבת
כיון שהתחיל בתפלת העמידה קודם שיאמר ק"ש וברכותיה
כבר כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה
יתכן שכיון שאומרים אחרי המזמור יהי רצון ובה
אכן כך כתב המשנה ברורה, ובאמת לאחר העיון
חז"ל אומרים מפתח של גשמים, זאת אומרת מפתח
ספר כל כתבי מהר"ץ חיות מאמר אגרת בקרת
בחשן משפט (סימן קס"ב סעיף ז') ברמ"א: ואם
כלי נגישות