מאמרים
כמדומה ששם עיקר כוונת הזוהר להיות באימה ויראה,
תשבו כעין תדורו בעינן. ולכן המצטער פטור מן
1. כיון שלמעשה אסור לרכוב באופנים הרי הם
אם אכן יש לכם צורך בתנור החדש, תוכלו
כל כסף שניתן עבור עיכוב והמתנה על חוב
אם החניה היא סגורה ומקום המשתמר, יש לדון
א) כבד שנצלה תוך שלשה ימים מזמן שחיטתו
1. הוא"ו נשמעת, וזה נמצא בפרק קיט בתהילים
בגמרא נזכר להדליק בחלון הפונה לרשות הרבים, ולכן
בגמרא בברכות (נ''ו ע''א) כתוב שרבא חלם שנפלו
צריכים המוציאים לאור לתבוע את ד"ר ברג לדין
א) זה שקר מה שאומרים בשמו שהם קשים
אסור, כמבואר כעין זה בדברי מורנו הרב מנוחת
1. אין ספר המקבץ את השיטה ביסודיות מלבד
אם בשעה שמתפנים השירותים סגור, מותר.
עיין בספר מקור נאמן (חלק א' סימן סג
חייב לכוון באבות. ומ"מ החיוב הוא רק על
מותר לשטוף פנים בשבת אע"פ שיש איפור ואפשר
כן נהגו בחו"ל באי ג'רבא, אחד חכם ואחד
נראה לי שהיה משמש כמו מתלה של בגדים,
חייבים בתרומות ומעשרות על כל פנים בלי ברכה
מותר שהציציות יגעו בבשר אבל מעל המכנסיים הפנימים
לא בשעת הקריאה כי זה גורם הלבנת פנים
במהדורא רביעית של הסידור אכן נוסף "דיתבין ועסקין".
גם כבד עוף צריך חתיכת שתי וערב, רק
כלי נגישות