מאמרים
יש כלל. וקוראים בחטף פתח שדינו כשוא נע.
עושה קידוש לבנה. ואין להקשות ממה שאומרים "ואין
בהוצאות הראשונות של הסידור הדפסנו בסוף הסידור קונטרס
הנה הגר"ש משאש זצ"ל, במחילת כבוד תורתו הרמה
אין מקורות לזה. כבר הוכיח המנוח רבצ"ך זצ"ל
בָאָֽה מלרע לשון עתיד, מדוע מביאים אותה? אילו
מרן השולחן ערוך סידר ספרו על סדר הטור,
כן. לאחר הברכה, ובפסוקי הנענוע בהלל, הסדר זהה:
בשו"ת זכר אליהו טייב (הנדפס בקובץ "מגנזי חכמי
אין מזה כל ראיה, אחר שיתכן ומסתבר שמה
לא אמרתי שאין מקום. יש מקום להחמיר. המציאות
אין הבדל בין "ממנו" שפירושה מאתנו או מאתו.
א) על צנובר מברכים העץ (ברכת ה' חלק
אם שומע בו שיעורי תורה מותר (שאין בו
הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש
הוא קשור לקריאה, וכל עולה לשביעי צריך לאומרו
המאמר נמצא במסכת יומא (דף ע"א ע"א) וא"ר
אין הבדל במשמעות, אלא כשזה בטעם משרת זה
אין הכרעה בזה. יש מסורות שונות, לאשכנזים שֵׁשֶׁת
א) שוא נע כעין סגול מהיר. ב) אין
מתחת לבגדים, וכמ"ש הגאון הרב יצחק ברדא שליט"א
א) לא ברור בשאלה אם אמר להם במפורש
יש מקצת פוסקים הסוברים שגם לדעת השלחן ערוך
בזמן חכמינו ז"ל, כל עם ישראל אכל מצות
כל מקום שכתוב "צריך" יש חובה לעשותו, רק
כלי נגישות