מאמרים
מותר , אע"פ שאחר כך משתמש בנייר טישו
האם לא על כך כתב מור"ם בהגהתו בש"ע
אני לומד בספרי מהר"ן, כגון ספר המדות ולקוטי
לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו יש לקשור כמו
בגמרא דיומא (ל' עמוד א) אמרו כל שנראית
לגלוש בשעת העבודה זו גזלה, ולכן מסתבר שזכותו
לא היה צריך לברך שוב הגפן כיון שלא
עליך לתבוע רק את החבר ששאל את הרכב
שם המפורש כהן גדול היה אומר אותו ביום
1. יש לערב דמות רבנית חינוכית שתנסה לעזור
אם יש צורך גדול כגון שאין מקום בבית
ייתכן שהכוונה מלשון חנינה, כי זו חנינה לארצנו
אם הולכות בצניעות ומיד בסיום הסליחות חוזרות לביתן
כבר נרגש מזה הרא"ם בפירושו שם, וכתב דכששכח
בחוץ לארץ שכרו דירות מן הגויים ולא חששו
במקרה הראשון אתה פטור לגמרי, במקרה השני צריך
אין שום בעיה עיין בעוד יוסף חי להגרי"ח
מקרוב תורגם כולו לעברית ע"י ר' דוד יזרעל
הלכה פסוקה בידינו בשלחן ערוך אבן העזר (סימן
א. אותם הגדרים כמו באשת איש שאינה ממשפחתו.
דברי הרב שמירת שבת כהלכתה נכונים בראיות (בח"א
1. ברשות בעל המפעל או המנכ"ל (האחראי על
הרי את כאשת איש גמורה, ואין להקל בזה
יש להחזיר אותו בעדינות. ואם לא ישמע –
מצות מאה ברכות בכל יום אינה מצוות עשה
כלי נגישות