מאמרים
לכאורה נראה שאין לחלק בזה, שכן רבותינו האחרונים
מדינא דגמרא (פסחים מ ע"א) יש מקום להתיר
משמעות לשון נפילת אפיים היא להוריד הראש כלפי
ודאי שאפשר לעשות כן, ולומר שד"ת אלו יהיו
כתבתי זה בהערות לשו"ת איש מצליח כרך ג'
1.אין בזה כל חשש. כי יש הסבורים שכל
כן הוא בספר חלקת יואב (אורח חיים סימן
אין שום הבדל בסדר הספקות אם אני אומר
כתב מרן בשלחן ערוך סימן ר"ו סעיף ה':
אם הילדה במצב של פקוח נפש מותר להדליק
זוהי דעת הרב יואל טיטלבוים, ולשיטתו אסור גם
גם בתונס לא זכור לנו שנהגו לקרות. ודין
בענין תחנון, כיון דבלאו הכי לדידן הספרדים שנוהגים
1. ודאי שבבתיהם של רבותינו בג'רבא נהגו לברך
בירחון אור תורה (שבט תשע"א סימן נט מכתב
כבר פסק בזה הגר"ע יוסף שליט"א (בשו"ת יביע
יש דרכים רבות, וגם אצל הספרדים לא נשתוו,
נראה כוונת המשנה ברורה, שכל מקום שכל מקום
אינך מטריח בשאלותיך, ואדרבא זה תפקידנו להשיגך כפי
כיון שכאן זה חידוש בדורנו. ורוב הרבנים (חוץ
נראה שכיון שצריך לברך תחלה בורא נפשות יש
המעיין שם יראה בביאור כוונת החיד''א, דגם הוא
א) אם הוא צורך חשוב, ויטרד בלמודו אם
א) מרן בש"ע (סימן ל"ד סעיפים ב'-ג') כתב
אחר השקיעה מעט בדיעבד מותר להתפלל מנחה וגם
כלי נגישות