מאמרים
על אותם גויים מזרע ישראל כתב רבינו הרשב"ש
אינני מכיר כוונות רק לומר פסוק ולכל בני
מעריך ומכבד, משבח את "ספר המדות". התנאים בישיבה:
בזמנינו המנהג הוא שחזנים קבועים המקבלים שכר מהקהילה(עמותה)
1. יש פדיון הבן, (עיין בש"ע יו"ד סימן
עפרא לפומיה, שבא לדחות הלכה פסוקה וערוכה בידינו
לפני קרוב לעשר שנים במנין הנץ בישיבה נוצר
מקור דין זה הוא מצוואת רבי יהודה החסיד
1. הנידון בזה הוא האם מותר בכלל להכנס
כמו בארץ ישראל גם הבאים מג'רבא לחו"ל אם
הרע"ב הוקשה לו היתור במשנה, מאחר שברישא אמרנו
1) הגאון ר' ישראל סלנטר זיע''א כותב (באיגרת
ודאי שעיקר הדין לדידן כדעת מרן להמתין ארבעה
כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר
יש הרבה כמו נחור אבי תרח ונחור בן
א) לשון לכם אפשר לפרשו לכל אחד ואחד,
בספר עלי הדס, מנהגי תונס (הוצאה חדשה עמ'
1) נכון שכך נהגו בג'רבא כמו שכתוב בספר
מפורש בגמ' ברכות ובש"ע (סימן חצ"ר) שאחד מברך
אמנם הנטייה המקראית היא לא להדגיש את המ"ם
כשהיא באה לארץ תעשה יום אחד כבני ארץ
יישר כח על הפסוק. אך יעויין שם באבן
רבים מבטלי מחיצתא נאמר על מבוי שנפרץ וכדומה,
בכל התהלוכות שמתבצעות באזורינו (בני ברק) כאשר נותנים
כלי נגישות