ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו שלום (יח. ז)

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

זהו עונשו של בדאי-שקרן, גם כשאומר אמת לא נאמן. א"כ ודאי, שלהיות
בדאי, לא כדאי

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

יובל שנים להסתלקותו של הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל, מחוללה של ישיבת "כסא רחמים" ואבירה של יהדות תוניסיה, "עונג שבת" בפרקים עלומים בחייו – הנסיעה המסתורית לטריפולי, היעלמות החתן בשעת חופתו, התשובה שהתארכה למאות עמודים, והסטודנט שערק לעולם התורה.
בצלו חמדתי וישבתי – מרן הגר"מ מאזוז בנטפי געגוע

יובל שנים לעלותו השמימה על קידוש ה’ של ראש ישיבת כסא רחמים בתוניס ואב"ד העיר הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצוק"ל הי"ד
על דמותו הפלאית, גאונותו ושגב ידענותו מגיל צעיר, התמדתו, ודקדוק התיבות והגייתן כהלכה – בו התמחה והפליא לעשות

וזו היא חכמה את הטוב לזהות, ואותו להראות. כי אין מושלמים, אלא פשוט מהמומים מתעלמים, ואת העין על הטוב שמים.

למרות הזכויות הרבות, ללא מפתח התפלה, לא ניתן לזכות בכל הטובות

אל תמהר לשפוך דם, אלא תדון לכף זכות כל אדם. אל תחשוד בכשרים, אלא אם כן הדברים בדוקים ומאושרים. זכור! החושד בכשרים סופו- שלוקה בגופו, ולא יהיה כמאכל לטורפו. ואשרי מי שחושדים בו, ולבו חלל בקרבו.

במדינה אחת, חששו משלטון מושחת. לכך אימצו מנהג

לפעמים כשנקלע אדם למצוקה, הפרנסה קשה ודחוקה. מחפש אדם לצמצם בהוצאותיו, היכן הולכות מעותיו, לשווא, ומה מוכרח ומה לא חייב עכשיו.

נגיעה אישית מסמאת את העינים, ו"אדם קרוב אצל עצמו" (סנהדרין יו"ד ע"א) גם אם יהיה מגדולי הדור. "כל הנגעים אדם רואה" אומרת המשנה "חוץ מנגעי עצמו"…

הלך אדם בדרך עייף רעב וצמא, לקיתון של

עשיו הרי הוא האח היחיד של יעקב, אם כן מדוע כופל יעקב את דיבורו ואומר "מיד אחי, מיד עשיו"?

שאלה: שלום רב, הייתי רוצה לבקש עצה בבקשה.

 ♦ יובל שנים לפטירת מרן האיש מצליח גילויים חדשים על סוד הצלחתו בחינוך ילדיו ♦ עשרים שנה להסתלקותו גילויים חדשים אודות הקשר בין מורנו הגר"מ לוי זצ"ל לבין הישיבה ורבניה ♦ הממונה על האוצרות הרב הראל זנזורי שליט"א מהנהגות הכתיבה של מרן שליט"א ♦ הדרת מלך – זכרונותיו של מרן ראש הישיבה שליט"א מביקורו בג’רבא בחגי תשרי תשכ"ו ♦ "מאגרים ממוחשבים" כן או לא – פולמוס מרתק ♦ מדורים חדשים ועוד ועוד ♦ מרתק

רצונו של עשיו לצאת לבתי עבודה זרה, מובן, אך רצונו של יעקב תמוה, מדוע חפץ הוא לצאת כשאמו חולפת בסמוך לבתי מדרשות, והלא בהיותו ברחם אמו, מלאך יושב עמו ומלמדו את התורה כולה (כמבואר בנדה ל’ ע"ב), ומה טוב יותר מלימוד אשר כזה?

וירא כי לא יכול, כי לרש אין כל. ויגש אל האח, כי מסתמא כשאת צרתו לפניו ישטח, הוא את לבו יפתח. אך רעיונו כלל לא צלח, ויתנכר אליו האח. ויטען לתומו: כי לא יודע מי הוא זה, וכנראה הוא מדמיין או הוזה. והכביד את לבו, כי לב-אבן בקרבו. וישלחהו חפוי ראש, כולו עצב ובוש.

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

♦ מִי שֶׁטָּעָה וְאָמַר "בָּרְכֵנוּ" בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים ♦ שְׁלִיחַ צִבּוּר ♦ דִּין הַמְסֻפָּק ♦ דִּינֵי בֶּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּסַע לְחוּ"ל אַחֲרֵי ז’ בְּחֶשְׁוָן, וְכֵן לְהֵפֶךְ ♦ ועוד ועוד

עונה לו הקב"ה ואומר לו: "בני, ההפך הוא הנכון, דוקא בתקופה זו של חייך, הייתי צמוד אליך יותר מתמיד, כל כך צמוד עד שנשאתי אותך על כפיים, ופסיעות בודדות אלו שאתה רואה אלו הפסיעות שלי בלבד כאשר אתה נישא על כפיי…".

אוי שוד ושבר! זעקות הכאב נשמעו לכל עבר. הצבע מפניו של ראובן אזל, ונחל דמעות מעיניו נזל. שמעון חרד לשלומו, וניסה לנחמו, אך הרגיש כמדבר עם עצמו. הלוך להרגיעו והציע לו כוס מים להשיב נפשו, אך בקרקע היה נתון ראשו. בצר לו ומר,

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)