מי שעושה חסד – הקב"ה גומל עמו חסד
פניני מוסר על פגעי הטכנולוגיה
אתה בסך הכל שליח!
פנינה ממים אדירים
המוסר לאלוקים הוא!
השלחן ערוך והבן איש חי – הילכו יחדיו?
אב אינו נותן לבנו ’חתול בשק’
צריך עיון
*
שיטת הלימוד הקדומה שהשתמרה והתגבשה בקרב יהודי תונס | החשיבות הרבה בלימוד פירושו של רש"י, ודרך ההתבוננות בדבריו הקצרים | על מקומה של הכתיבה בחינוכם של בני הישיבות | לימוד ההלכה, והחינוך לפסיקה והכרעה | ועל הקשר בין העיון התוניסאי לדור מגורשי ספרד.
מאת הרב מנחם טייטלבאום
קרא שאלה
השקפת מרן פאר הדור שליט"א על יום העצמאות
תשובה נאמנה
בכמה זמן נברא העולם.
לא יעלה בדעתו לחשוב שחתול קפץ על המכונה ויצאו לו במקרה כל האותיות והמשפטים המרכיבים את המאמר הנפלא ההוא, ואפילו לכתוב תיבת בס"ד בת ארבע אותיות "במקרה", יוצא לפי חוקי ההסתברות אחד לי"ג מיליונים ומחצה במכונת-כתיבה רגילה (המכילה 43 סימנים למטה וכן למעלה). ואכמ"ל
מראדין עד בני ברק
לשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלהחיים לאחר החיים
הנסיון האמיתי
ניגודים שיצרו מנהיגות – שנתיים לפטירת מרן
מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" (חלק ג’).
כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…
קרא שאלהשולשלת מסירת התורה מדור לדור גדולתו של מרן הגאון בעל יביע אומר" זצוק"ל (חלק א’)
ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,
קרא שאלה