מאמרים
הנכון לומר לְהַנִּיחַ בדגש כמו שכתב רבי מנחם
"מוזר הייתי לאחי" (תהילים) אבל עוף מוזר אין
אם כדבריך נמצא שאין הבדל בין הצד"י האמתית
1) אין! כך הם כללי לשון הקודש, וראיה
המושג בא מהפסוק (בראשית ו') הנפילים היו בארץ
בבג"ד כפ"ת שבצורה הפשוטה שלהם אינן אחרי שוא
אין זה מדברי הטור שם אלא בעל העיטור
היו"ד זו תולדה של הצירי והחיריק (ולפעמים גם
1. ודאי שלא! וגם מרן הגר"ע יוסף מבטא
לאחר שאתה מבטא את הדל"ת תסיר לרגע קט
מלה המחוברת במקף נדונית כמלה אחת, ולכן לא
זה שבוש שנפל אצל העיראקים מפני שבמחזורים כתוב
עיין בחומש בראשית (מ, יד): כי אם זכרתני
המסורת של עדת הבבלים באות דל"ת ותי"ו רפויות
עיין במסכת סוטה (דף מח ע"א) גבי זִמְרַת
באיוב מלת עליה בטעם משרת, וכאן לא כן
יפה כתבת, מבטאים את הה"א כמו מפיק ה"א.
מבטאים כמו סמ"ך דגושה ועמוקה (עיין יצחק ירנן
תמיד נתקשיתי בזה, וחשבתי לפרש כדבריך אבל מלה
לא בשעת הקריאה כי זה גורם הלבנת פנים
הנכון לבטאות כמו W האנגלית בין באמצע מילה
עיין בספר "שפת אמת" לרבי בן ציון כהן
השי"ן פתח והפ"ה דגושה, וכמו שמנוקד בדניאל (פרק
מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה
נראה בשי”ן שמאלית מלשון שהוא חריף ושורף. ואמנם
כלי נגישות