מאמרים
איני רואה צד להקל לומר ליהודים מלכתחילה לעשות
לדעת המג”א סי’ קס”ח ס”ק מ”א אם קובע
כ”ה בסידורים הקדמונים ולא התחדש באיש מצליח, לדוגמא
א”צ לעמוד וא”צ לכרוע, יש אמנם נוהגים לכרוע
לדעת מרן הגרע”י זצ”ל בחזון עובדיה ח”ה עמ’
ראיתי את לשונו של מרן החיד”א והוא בתחילת
בכל השאלות ששאלתם יש להחמיר. ויש רק קולא
לא ראיתי מקור למה שכתבתי, וחפשתי עכשיו קצת
בבן איש חי שנה א’ פרשת לך לך
יישר כח!
דברי כת”ר נכונים ונכוחים, ואכן בסידור איש מצליח
הדברים נכונים שאומרים בלשון הווה כמו פלוני עוזר
לומר שמקומות אלו אפשר לעצור בהם את הקריאה,
הטעם שננת לדבר הוא טעם יפה, אך קשה
באדר ב’.
בשוא נח, ולמנהג התוניסאים בשוא פתח.
רק בשם אלקים יהיה הו’ בצירי, וכן הוא
בפשטות חשבתי כיון שבהבנה הפשוטה אדם לא מקבל
1. מותר להוציא את המילים בקול. 2. הרחמן
אם יש בזה הצלת נפשות שיינצלו על ידי
זה שהחליפות מאותה חנות אינו עוזר כי יכול
יש לעשות אזכרה ב-11 חודש, ב-12 חודש, וכדאי
שוא נח, מכיון שהטעמת המילה היא על הנ’
“ברוך שאמר” חייב להתחיל בעלות השחר, אי אפשר
אם אפשר לבאר את השאלה יותר
כלי נגישות