מאמרים
בירושלמי יבמות סוף פרק מצות חליצה ובמדרש רבה
גם בלימוד הבקיאות יש "ללמוד" דהיינו להבין, ולא
כך ידוע שרש"י על נדרים לא מרש"י (וראה
עיין בגיטין דף מ"ז ע"א שריש לקיש אמר
קודם כל אתה צריך לומר "מחול לו" בלב
אין הבדל בין "ממנו" שפירושה מאתנו או מאתו.
מה שכתבת "ידוע שלעולם אדר הסמוך לניסן חסר",
בכלאי הכרם לא מצאתי מפורש, אבל בדין ערלה
הרבנים הנ"ל יש להם על מי לסמוך (הרש"ש
זה תלוי אם הלומד מתחיל או ותיק. הבאתי
מזמן התוספות מעבדים בסיד. וכן נוהגים בזמנינו, ואין
עיין תוספות במקום בדבור המתחיל ממדינת הים.
א) התלמיד רצה לדעת אם התשובה שקיבל מרבי
רש"י במשנה מפרש לפי האמת. אבל הגמ' אומרת
יישר כח. רק צריך לשים לב שלא לאחר
כבר הרגישו בקושיא זו בפירוש הנדפס בסידור של
רש"י כתב בזה הלשון: ספר עזרא. ספר שכתב
1. דלת – זה המשפט הפותח, סוגר –
הרמ"א בהגה (סימן קכ"ח סעיף י') דוקא כן
1. אסרו חכמים לאכול פת של נכרים (עובדי
שאלתך נכונה, וכבר העיר בזה הרב מגן אברהם
מרן ראש הישיבה שליט"א כתב בירחון אור תורה
אין דבר כזה בעולם. עיין מנחת שי פרשת
חייב לכוון באבות. ומ"מ החיוב הוא רק על
בס"ד סדר הלימוד בהלכות ברכות: א. ספר ברכת
כלי נגישות