מאמרים
1. נראה לך שאפשר להתייחס לקב"ה בלשון נקבה?
1) "הפקר" זו מלה שמקורה בארמית (עיין בערוך
לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א אין הבדל בזה,
'אני' במדבר היה צריך להיות אַנְתָּה לנוכח (כמו
אף על פי שבלשון הקודש שוא שאחרי תנועה
א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם:
ראשי תיבות 'ודקדק ומצא קושטא' לא יכולים להיות
תמיד נתקשיתי בזה, וחשבתי לפרש כדבריך אבל מלה
הנכון מלרע. אבל הורגלנו מלעיל כי השי"ן בשוא
א) השם האחרון הוא בארמית. ב) כסיל זה
אם הוא פשטן ואינו מאריך יש ללמוד בו,
הם כולם מסכת אחת שנקראת "מסכת נזיקין" וחולקה
א) קשה להכריע אם 'אלקינו' במשרת או במפסיק,
1)כתב מרן ראש הישיבה שליט"א בקונטרס לאוקמי גירסא
לחזור לומר שוב את פיוטי הסליחות וכן נפילת
קריאת התרגום בציבור נתקנה מעיקרא עבור עמי הארץ
דעת מרן ראש הישיבה נר"ו לומר שילטון (שין
מה שכתבת שבכל הסידורים כתוב בלשון נקבה, אין
ה"בעיה" בלימוד הגמרא למתחילים היא לא רק השפה
רצוי להגיד קדיש ולזכות את הציבור בעניית שבעת
איני יודע, כיוצא בזה שמעתי ממרן ראש הישיבה
כפל הענין במילים שונות (עברית וארמית) כמו בקטע
ומי שאינו מבין חומש לא יקרא כלום? תלמד
זו מלה ארמית. ופירושה גדול. ובארמית נכתבת מלה
בארמית יותר מעלה.
כלי נגישות