חוקי בג”ץ נגד הפטור לבחורי הישיבות וחיוב תעודות

א. לפמ"ש בשאלה הקודמת היה מובן שכב' חושב

“שבע שנים מתמודדת עם המחלה וכל יום מודה

מי הם השרידים של עשו בימינו? | פינוי

מסירות נפש כפשוטו| דברי הספד על מורנו הרה”ג

פשט הגמרא במנחות 'סח בין תפלה לתפלה חוזר

לפי ההלכה בשלחן ערוך (סימן תס"ח סעיף ד')

היכן אפשר לומר שחכם כתב בכוונה משובש בשביל

מרן הגאון ר' עובדיה יוסף שם לא כתב

כל אלה שהיו בעד הגירוש מגוש קטיף נענשו

אני לא דורש במסכת גיהנם וגן עדן אלא

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

אמנם בביתו של מר זקני מוהרח"ק זצ"ל גם

ז' אייר התשע"ה יהודי יקר! אשריך ואשרי חלקך

להתחיל הסדר 20 דקות אחר השקיעה. לקצר בהגדה

יום טוב של גליות אין בו שום מחלוקת

עיין בברכת ה' חלק א' (פ"א סעיף ב'