לימוד קצר להילולא ותפילת ערבית | פתיחת האירוע

עצרת התעוררות במלאות שלוש שנים לעלייתו בסערה השמימה

עצרת התעוררות במלאות שלוש שנים לעלייתו בסערה השמימה

אחד עשר הוא מנהג בעלמא (נפק"מ שמי שיכול

שיחה לפרשת נצבים מפי מורנו הרה”ג רבי צמח

מסירותו של הסבא רבי רפאל מאזוז לעזוב חיי

יש מי שסבר להנהיג כן מחשש שהתפילין פסולות,

מורנו הרב הגר"מ כתב בזה בספרו ברכת ה'

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

דעת מרן הגר"ע יוסף שמעיקר הדין מותר לקהל

כן כתב נכדו הגאון רבי נסים הכהן זצ"ל

חלילה, לא נשמעה שום קולא בזה ליהודי צפון

שיחה שמסר מורנו הרב רבי צמח מאזוז שליט”א

על דבר המנהג, אין לי מה להוסיף ממה

1. כידוע שהמנהג בארץ ישראל שלא מברכים על

צריך שני תנאים. א. תפור או קשור. ב.

לא. צריך ספר שלם. ומרן מייסד הישיבה הגאון