מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

1. אין בזה איסור, וסמך למנהג ממה שכתב

אין צריך להגיה. בכוונה כתבו רחצה להבדיל בינה

אין קשר בין הדברים, וכי מחמת שאנו לומדים

יישר כח על השאלה. אולם נראה, אע"פ שרוב

בפרשתנו מסופר על נח, שחרף כל הנסיונות לא

1. כפי שראיתי את מרת זקנתי, בתו מנב"ת,

חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין

זה ר' משה קמחי, עיין בתקונים והשמטות שבסוף

ייתכן באמת שהוא טעות סופר והדבר מצוי, שבמקור

1. בעיקרי המצוות הכל שוים, הכל מתפללים ח"י

תמיד כותבים בשוא אבל ההגיה של השוא נקראת

א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם:

בסידורים הישנים הגרסא על יד, ודעת הגאון רבי

אין צורך להגיה. הכוונה ואויבינו עדים ומאמתים את

גם בילקוט יוסף חלק ז' (עמוד תקל"ו סעיף

ודאי שלא, הקריאה המדוקדקת היא "מצוה מן המובחר",

יוצאי גאבס ושאר יצאי דרום טוניסיה נגררים במנהגיהם

לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא

רבותינו למדונו: "זיל לקרתא זיל בנימוסה" תרגום: לך

אין שום הבדל בהגיה.