מאמרים
מסגולות לשונו של הרמב"ם
הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.
קרא שאלה
מאמרים
חנוך לנער על פי דרכו – חלק ה’
ואם היו הדתיים מתאגדים ומתלכדים תחת דגל אחד, וישימו לבם לברר כל ההלכות על פי התורה בלי לחצים מבחוץ, היו פועלים הרבה לטובת הדת בארץ…
מאמרים
חנוך לנער על פי דרכו – חלק א’
מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד), והמחבר הוסיף סיפורים ומעשיות, ונדפס הכל בסוף ספרו נחלת אבות חלק ב’. וכאן השמטנו המעשיות מחמת האריכות.
קרא שאלה
מאמרים
חיזוק לקביעת עתים לתורה
אמנם כאשר ח"ו אין עוסקים בתורה, אז אפילו "עם" שאינו עם, יכול עלינו ח"ו, וכמו שכתוב: ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם. ורואים זאת בחוש עם הערבים, אשר בלא צבא ונשק כמו שלנו, ומשחקים ומהתלים בנו…
קרא שאלה
מאמרים
מנהג שריפת "המן" – חלק א’
נהגו ישראל קדושים למחות זכרו של עמלק בליל הפורים, ע"י שעושים כמין דמות צורת "המן" ושורפים אותה קבל עם ועדה בקול רינה ותודה המון חוגג, לקיים מצוות "מחה תמחה את זכר עמלק". ומראים בזה שנאתינו לעמלק ודרכו הרעה, ונצחון המאמינים והבוטחים בה’. ובמאמר זה נברר ונבאר שורש יסוד מנהג זה
קרא שאלה
מאמרים
שמיעת מוזיקה והשתתפות בערבי שירה
שמיעת זמרים מפוקפקים והשתתפות בערבי שירה| מאמר מתוך ירחון אור תורה – כסלו תשע"א| מרן ראש הישיבה שליט"א|
קרא שאלה