עליו ועל אשתו לעשות תיקון לעוון נדה המופיע

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

ידועה מחלוקת הפוסקים בעניין זה והרב הקדוש בעל

לענ"ד נראה שמן הדין אין איסור להיות טוען

בתחלה, אשריך שחזרת בתושבה וקבלת על עצמך לשמור

מצורף נוסח החוברות: שמיטת כספים – מה זה?

אברך יקר! דע כי עיקר דין זה אף

במי שברך להצלחה וכיוצא בזה אפשר לומר גם

עיין בספר אוצר הפוסקים בשם הרב פני משה

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

חזק וברוך זו קושית מהרנו הרב רבי חיים

ארבעה מצוות שיש לנהוג ולהזהר בפירות הקדושים בקדושת

ספר ויען עמוס, חלוקת העליות בתורה בשבת להרבה

ואם היו הדתיים מתאגדים ומתלכדים תחת דגל אחד, וישימו לבם לברר כל ההלכות על פי התורה בלי לחצים מבחוץ, היו פועלים הרבה לטובת הדת בארץ…
 

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

אם הדבר קורה סתם שלא מחמת מחשבות לא

צריך ללמוד ספרי מוסר המדברים בענין זה, לידע

בודאי שיש לך חלק טוב לעולם הבא. אשה

הרבה דברים יש, ועיקר הכל לחזור בתשובה שלמה,