מאמרים
1) אין שום הידור לגבי צבע הקלף, יש
ראשית כל יש לידע, שהברא יתברך ברא את
א) אותיות דטלנ"ת וזסשר"ץ אכן קשות מעט כיון
ניתן לקחת ספר (קל) כגון סיפורים צדיקים וכדומה,
על הגישה השניה לא שמעתי מעולם, שנגיע לעולם
המזלזל בתלמידי חכמים נקרא אפיקורוס (זו גמרא מפורשת
כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר
האיסור לישב על כלאים הוא מדרבנן, וכמו שכתב
בזמנו כתבתי דלכאורה יש לקשור כשיטת הרמב"ם, כיון
עיין למוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל בספר מלוה ה'
א) יש מקרים שמותר להשאר עם תפלין עליו
מברכת מחוץ למקוה. וכן מורים לכל החתנים בישיבה.
לכתחילה בודאי שיש לימנע מזה, אבל אם מחייבים
חייבות בכל. לגבי שכרות לא שמענו, עיין כתובות
וידוי יש לומר לפני הקב"ה. אבל מי שבא
האות אל"ף לא נקראת כלל וכאילו כתוב יוכלו,
בשו"ת מהר"י מינץ (סימן ט') כתב דשאני אבילות
כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות חבל הלכה כ' חרש
1. ודאי שבבתיהם של רבותינו בג'רבא נהגו לברך
גם בן-סירא מותר לקרות בו. כל הדברים המוזרים
כתוב בספרים שיש להוסיף שם אחר על שם
כתוב בתהילים (עד ט) "אין עוד נביא". יש
הנכון לבטאות כמו W האנגלית בין באמצע מילה
אין ברכת שהכל נפטרת, אלא אם כן היא
בספר פסקי תשובות (עמוד עג) כתב במקרה הנ"ל
כלי נגישות