מאמרים
מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף נר"ו כתב בחזון
אינך מטריח בשאלותיך, ואדרבא זה תפקידנו להשיגך כפי
מנהג רוב הספרדים לומר בשו"א. אמנם על פי
1. נראה שאין הבדל ואל"ף וה"א מתחלפות. 2.
כל חייל וחייל ההולך לצבא להגן על עם
היה מנהג בתונס שלא לומר תחנון שבעה ימים
לא מצאתי היכן הזכיר זאת הרמב"ם ואדרבא, בפרק
א) אפשר לשים צמר גפן וכו' כיון שאין
שלחן ערוך אורח חיים סימן תר"ץ(690) סעיף י"ז
הציטוט שהבאת מהגמרא אינו מדוייק כאשר תעיין שם.
אחרי העמידה יאמר ברכות השחר, חוץ מברכת המחזיר
יש להם ע"מ שיסמוכו, עי' לגאון עוזנו הבא"ח
העיקר צריך ירא שמים, בעל מידות טובות וקובע
באופן שההרטבה מכוסית, כלומר שאינה ניכרת מן הבגדים
אם מעורב בן קמח חטה אע"פ שהרוב דוחן,
כך היה בביהכנ"ס ישן בתונס ע"ש קאיד נסים
א) לצורך אדם יחיד לא יאריך אלא יאמר
המנהג לומר אחר תפלה שחרית מקורו מדברי מרן
הגאון רבי משה לוי אוסר. והגאון ר' בוגיד
בגלל הה"א שאחריה וגם להודיע שהוא לשון עתיד
כבודם של אותם "חוגים מסויימים" במקומם מונח. וודאי
1) שולחן אברהם (ר' אברהם מגוץ כהן בן
בד כותנה העשוי מגידולי קרקע, הוא חמור יותר
מנהג השפיכה על פתח הבית הוזכר בדברי הפוסקים
על פי הנראה זו היתה שאלה בחלק מהשעור
כלי נגישות