לאחר שעיין זמן מה, חזר הילד שוב לאביו ובפיו פירוש שונה, אך גם אותו דחה האב, ושוב דחק בו "בוא ואפרש לך, זה תירוץ קשה…", אך הבן לא אבה. "מדוע אבא מצליח להבין ואני לא?!" טען בלהט "רוצה אני להבין בכוחות עצמי, כדי שגם כאשר אבא אינו נמצא לידי אוכל להבין את הסוגיא".

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

♦ מִנְהֲגֵי יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים ♦ מִנְהָגִים וְאַזְהָרוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ ♦ רִקּוּדִים וּשְׁמִיעַת שִׁירִים ♦ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" ♦ דִּינֵי תִּשְׁעַת הַיָּמִים ♦ אֲכִילַת בָּשָׂר ♦ מִסְחָר ♦ נִשּׂוּאִין וְשִׁדּוּכִין ♦ שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב ♦ כִּבּוּס ♦ תִּסְפֹּרֶת

>>חֲשִׁיבוּת אֲמִירָתוֹ >>תיקון חצות או לימוד תורה >>"תִּקּוּן רָחֵל" וְ"תִקּוּן לֵאָה" >>בימי בין המיצרים >>ימים שאין אומרים בהם תיקון חצות >>כֵּיצַד אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת? >>פסוקים לאחר אמירתו >>מִי שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְכַוֵּן.

מי שאחרי כמה וכמה נסיונות צלח את המכשולים והגיע אל מרומי המגדל, רואה לפניו את כל השבילים, ויודע להנחות את ההולכים בהם כיצד להגיע אל המטרה

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

מהו עירוב תבשילין I כיצד עושים עירוב תבשילין I מתי עושים עירוב תבשילין I מתי אוכלים את העירוב I שכח לעשות עירוב תבשילין I איך עושים עירוב לאחרים I עירוב תבשילין לבחורי ישיבה

הִלְכוֹת וּמִנְהֲגֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת

ערבוב בין שני מושגים דומים אך שונים, והם אחדות ואחידות. "אחידות" משמעותה שהכל מתנהגים בצורה אחידה, חושבים אותו דבר, עושים אותו דבר, ונראים אותו דבר. "אחדות" לעומת זאת, אין פירושה טשטוש וערבוב בין השונים, עדי הפיכתם למין יצור כלאיים

התרגשות בעולם התורה: אחרי שלשה עשורים של עבודה דקדקנית, הופך ה’משנה ברורה’ לספר הלכה למעשה המתאים גם לספרדים ועדות המזרח | בעבודה גדולה וחסרת תקדים, עמלו ת"ח ומו"צ לעבור בין רבבות פסיקותיו של מרן החפץ חיים, ולציין היכן שהפסיקה אינה תואמת לדעת מרן וגדולי האחרונים הספרדים | הפרויקט הכביר בו השתתפו עשרות פוסקי הלכה, החל באמירה אגבית של מרן בעל ‘איש מצליח’ וביוזמה היסטורית של בנו שהנציח את הרגע | הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד

עיקר המטרה במצות כיבוד אב ואם, לעורר הכבוד העליון שנוכל לכבד את יוצרנו. שכן אין דרך אחרת להגיע לכך שהאדם יכבד את ה’ באמת, כי-אם על ידי שיכבד את הוריו.

בספרו “ברכת אליהו”, מעלה מרן הראש”ל הגאון רבי שלמה

אלף גליונות, הם בהחלט ציון דרך משמעותי. עשרים שנה הם כברת דרך ארוכה, שמי היה מאמין שנעבור אותה. והנה אנו כבר כאן, מסכמים אלף עלונים, שכל אחד מהם לווה בסייעתא דשמיא מיוחדת, שאי אפשר לתארה.

נו, אז איך מסכמים אלף גליונות?… ובכן, לפי שייחודיותו של העלון במדוריו המקוריים, החלטנו לסקור בקצרה את כלל מדורי העלון בעבר ובהווה (לפי סדר הא-ב).

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

"אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם. הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן. התחיל לעשות חשבון עמהם… עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין. התחיל עומד, תמה ואומר: עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם.

פעם נשאל באחת הדרשות בלונדון למה ש"ס מפרידה בין אשכנזים לספרדים? למשמע השאלה, קם ודפק על השלחן: "בתורה אין עדות! נאמר ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’. לא נאמר ‘קהילת הספרדים’ ולא ‘קהילת האשכנזים’! אין דבר כזה! תורה אחת – משפט אחד"…

"זה אח שלך!!" טענה אמו. "ככה מלמדים אתכם? זה החינוך שקבלתם?!" החרה אחריה אביו. אחרים הזכירו לו את מצות "ואהבת לרעך כמוך" והלכות בין אדם לחברו.