למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

בעיצומו של יום ט’ באב, לאחר בשורות איוב וקינותיו של רבי יהודה הלוי, נהגו בנות ישראל בהרבה קהילות לפתוח במסע ניקיון והברקה לכל פינות הבית משל היה היום ערב בדיקת חמץ | המנהג המפתיע הביא את הנשים ‘לחשוד’ במרן החיד"א כי איננו מאמין בביאת המשיח ח"ו, ואילו בדורנו בעטייה של שרה שנירר מייסדת ‘בית יעקב’ בטל הטעם ובטל המנהג | מה נשתנה

תמוז תשס"ו. הימים ימי מלחמת לבנון השניה, ומרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א בשיעורו במוצאי שבת בלויין, מכריז ומבקש לבטל את "בין הזמנים", בבחינת "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תצאו לבין הזמנים…". למרבה הבושה, הישיבות הספרדיות בוחרות ל"התעלם" מדבריו. הישיבה היחידה שנאמנת לדבריו הקדושים היתה ישיבת "כסא רחמים" על כל סניפיה ברחבי הארץ.
 

אז בסיכום מה היה לנו שם במצרים: מסעדת דגים, עם בשרים ובצל על השיפוד, ואבטיח לקינוח, הנה כך מטשטשים פרטים לא כל כך רלוונטים, ומקבלים זום ופוקוס על הדברים החשובים באמת…