מעשה בחמד בחורים, בן למשפחת סוחרים עשירים. שיצא

רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו שלום (יח. ז)

כך המשילו והמחישו רבותינו את ההרגשה שצריכים אנו לשאת, ואיתה להיכנס ולצאת- בימים הנוראים, שבהם נזהרים ויראים, כי את נפשנו בכפנו אנו נושאים.

קשוט עצמך ותקן את הדברים, ורק אח"כ קשוט אחרים. ומום שבך אל
תחפש בסובבים – ותתבונן במה אינם טובים. ואם תכרה לאחר בור, בו תפול
ולא תעבור.

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

זהו עונשו של בדאי-שקרן, גם כשאומר אמת לא נאמן. א"כ ודאי, שלהיות
בדאי, לא כדאי

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

יובל שנים להסתלקותו של הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל, מחוללה של ישיבת "כסא רחמים" ואבירה של יהדות תוניסיה, "עונג שבת" בפרקים עלומים בחייו – הנסיעה המסתורית לטריפולי, היעלמות החתן בשעת חופתו, התשובה שהתארכה למאות עמודים, והסטודנט שערק לעולם התורה.
בצלו חמדתי וישבתי – מרן הגר"מ מאזוז בנטפי געגוע

יובל שנים לעלותו השמימה על קידוש ה’ של ראש ישיבת כסא רחמים בתוניס ואב"ד העיר הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצוק"ל הי"ד
על דמותו הפלאית, גאונותו ושגב ידענותו מגיל צעיר, התמדתו, ודקדוק התיבות והגייתן כהלכה – בו התמחה והפליא לעשות

למרות הזכויות הרבות, ללא מפתח התפלה, לא ניתן לזכות בכל הטובות

יש להבין היאך הצליח פרעה למשוך ולשדל את עם ישראל שהיו אנשים מכובדים, שיעבדו בעבודות פשוטות ובזויות, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, עבודה שמעולם לא הסכינו לה? איזה סיכוי יש לשכנע יהלומן למשל לעבוד באשפה?

אי שם אחרי הרים וגבעות, עמקים ובקעות. עמד

בפסוק שלפנינו מבואר כי חיוך – כן חיוך! – משיב נפש יותר מכוס חלב ביום שרב, מחמם לב יותר מכוס יין שרף ביום חורפי. איך אומר הפתגם? "חיוך לא עולה כסף אך שווה זהב".

אל תמהר לשפוך דם, אלא תדון לכף זכות כל אדם. אל תחשוד בכשרים, אלא אם כן הדברים בדוקים ומאושרים. זכור! החושד בכשרים סופו- שלוקה בגופו, ולא יהיה כמאכל לטורפו. ואשרי מי שחושדים בו, ולבו חלל בקרבו.

הרגישות המיוחדת של יוסף כלפי כבוד אחיו, מתגלה במלוא עצמתה ואצילותה במעמד התוודעותו אליהם. למעשה, באותה שעה היתה בידו ההזדמנות להשפילם עד עפר ולחוש בטעמה הערב של הנקמה המתוקה.

במדינה אחת, חששו משלטון מושחת. לכך אימצו מנהג

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

נגיעה אישית מסמאת את העינים, ו"אדם קרוב אצל עצמו" (סנהדרין יו"ד ע"א) גם אם יהיה מגדולי הדור. "כל הנגעים אדם רואה" אומרת המשנה "חוץ מנגעי עצמו"…

חמורה עבירה לשמה, שכוונה ורצון עמה. מעבירה הבאה עם צורך או תאוה, שפשע אליה לא נלווה.

עשיו הרי הוא האח היחיד של יעקב, אם כן מדוע כופל יעקב את דיבורו ואומר "מיד אחי, מיד עשיו"?

שאלה: שלום רב, הייתי רוצה לבקש עצה בבקשה.

 ♦ יובל שנים לפטירת מרן האיש מצליח גילויים חדשים על סוד הצלחתו בחינוך ילדיו ♦ עשרים שנה להסתלקותו גילויים חדשים אודות הקשר בין מורנו הגר"מ לוי זצ"ל לבין הישיבה ורבניה ♦ הממונה על האוצרות הרב הראל זנזורי שליט"א מהנהגות הכתיבה של מרן שליט"א ♦ הדרת מלך – זכרונותיו של מרן ראש הישיבה שליט"א מביקורו בג’רבא בחגי תשרי תשכ"ו ♦ "מאגרים ממוחשבים" כן או לא – פולמוס מרתק ♦ מדורים חדשים ועוד ועוד ♦ מרתק

רצונו של עשיו לצאת לבתי עבודה זרה, מובן, אך רצונו של יעקב תמוה, מדוע חפץ הוא לצאת כשאמו חולפת בסמוך לבתי מדרשות, והלא בהיותו ברחם אמו, מלאך יושב עמו ומלמדו את התורה כולה (כמבואר בנדה ל’ ע"ב), ומה טוב יותר מלימוד אשר כזה?