הדרך להשיג את כבוד ה’
עיקר המטרה במצות כיבוד אב ואם, לעורר הכבוד העליון שנוכל לכבד את יוצרנו. שכן אין דרך אחרת להגיע לכך שהאדם יכבד את ה’ באמת, כי-אם על ידי שיכבד את הוריו.
קרא שאלהעיקר המטרה במצות כיבוד אב ואם, לעורר הכבוד העליון שנוכל לכבד את יוצרנו. שכן אין דרך אחרת להגיע לכך שהאדם יכבד את ה’ באמת, כי-אם על ידי שיכבד את הוריו.
קרא שאלהבלית ברירה, הסכים השליח לתנאי, וחזר לוילנא עם האתרוג המהודר. בבואו, קידמו אותו ראשי הקהילה בצהלה על שהצליח לעמוד בשליחותו, אבל לבו ידע מרת נפשו. הוא ידע שהגר"א יהיה מוכרח לדעת על ההסכם שעשה עם בעל הפונדק בטרם יברך על האתרוג,
קרא שאלהלאה לעומת זאת, היתה הראשונה להודות בלב שלם ובהכרה גמורה, מתוך מחשבה שלא מגיע לה כלום והיא קבלה את בנה במתנת חנם.
קרא שאלהימות הגשמים בעיצומם ואיתם עמם שאלות שונות והבטים הלכתיים על מכלול של דברים המגיעים יחד עם הגשם.
אמנם אין איש המצפה ומייחל לראייתה אך עם זאת כאשר היא נראית בענן צצות להם שאלות שונות על ההתנהגות ההלכתית כלפיה.
ממתי הגיעה הקשת לעולמנו? מה מברכים עליה? מה הדין בקשת שאיננה בענן? כיצד מברכים אם אסור להסתכל? ברכה על חצי קשת? ואיך מצא רבי כלפון משה הכהן גם בקשת דבר טוב? והיתה לאות ברית.
קרא שאלהפונה יהודי לקב"ה בתפלה: "רבונו של עולם! אם אזכה בהגרלה בשני מליון דולר, אני מבטיח שאשב ואעסוק בתורה כל ימי חיי". יוצאת בת קול ואומרת לו: "הי אדוני, חדל מתפלתך, יש כבר המון אברכים שעושים את זה גם בשביל 1500 שקל בחודש…".
קרא שאלהסערה עזה התחוללה בלב ים והאוניה חישבה להישבר. אף לא אחד מן הנוסעים נותר אדיש. הכל נאחזו בדבר מה יציב והפילו תחינתם לפני בורא עולם שינוח הים מזעפו.
אחד הנוסעים שהיה איש תם, שאל בפליאה את אחד הזועקים: "משה, למה תצעק? כלום שלך היא הספינה?"…
אסור לחשוב שמאחר שהם הממנים, לא תשלוט בהם יד השופטים והשוטרים. מזכירה להם התורה שגם הם, וקודם כל הם, מחויבים לחוק, לא פחות משאר האזרחים
קרא שאלהמיד בסיום המלחמה אני הולך ללמוד יהדות ולהכיר את בורא העולם! כשהסתיימה המלחמה נותרו לי רק שלושה חודשים כדי להשלים את התואר שלי באגרונומיה, אמרתי לעצמי ‘רק אסיים את התואר – ומיד לישיבה!’. ואכן סיימתי את לימודי, אך מה אומר ……….
קרא שאלהמומר אחד חיבר ספר כנגד עלילות-הדם, והרבה טובה החזיק לעצמו כלפי היהודים, וגם שכר הרבה דרש מאת עסקני ישראל.
שלח לו אחד מגדולי הרבנים: "אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת". נפגע המומר והחזיר לו: "רבי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי"…
וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").
קרא שאלהגם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות ובהרמוניה, לא יכול היה לקללם ובמקום זה יצא מפיו השבח "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (לקמן כד, ה).
קרא שאלההציץ הרב בשעונו והתנצל: "חפץ הייתי להסביר לך ברצון, אלא שזמני דוחק, נחפז אני אל הרופא!".
"מה קרה, רבי?" נחרד הלה. "לא משהו מיוחד" הרגיע הרב, "בני חולה, והרבנית לקחה אותו אל הרופא, הוא רשם לו תרופות, ואני הוריתי לה לבל תתן לו אותן!".
קרא שאלהלרגל הילולת הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו
קרא שאלהאף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).
קרא שאלהבהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.
קרא שאלהדעות רבות נאמרו על יום זה במובנים ובהבטים שונים, הבאנו כאן קטע המועתק מלשונו של מרן ראש הישיבה שליט"א בו מציג מרן שליט"א את דעתו באופן ברור על היום הזה
קרא שאלהוהנה לפתע, זינק ‘החגור’ מבין ידיו, שמט עצמו לארץ ונעלם בפיתולים זריזים. התברר לתדהמתו כי היה זה נחש!
קרא שאלהכדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *
קרא שאלה