מאמרים
כנראה כוונת כת"ר למה שכתב בהליכות עולם חלק
אין זה דומה לאשכנזי המברך על יין שרובו
אף שאפשר לכתחילה להעלות יותר משבעה עולים (עיין
לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א הדבר מותר, אבל
יכול להביא פת אחרת רק שלא תהיה שלימה.
1-2. את האזכרה רצוי לערוך באותו תאריך ממש,
האיסור הוא בכל אשה מלבד מאשתו, והרמב"ם בהלכות
לכאורה ראיית כבודו ראיה מהימנא היא, אלא א"כ
נראה שיש להקל בזה להתגלח לפי הצורך, בראש
1. אין כוונת הבן איש חי להאריך בה"א
יש לעלות לתורה בשבת "שקודם" הפטירה, למפטיר או
– ידועה דעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף
הנוסח בתוספת "הפקר" כבר נזכר בראבי"ה (סימן ת"ל),
1. יש שצידדו להקל בזה (עיין בשו"ת והשיב
כוונת הרב פשוטה, שגם בפרשת זכור שלדעת רוב
1. יום היארצייט הוא ביום המיתה ולא ביום
אכן כך הדין לדעתו. אך יש להבהיר כי
1. בסתם מנחה לא נושאים כפים, שמא שתה
1. מרן הגאון רבי חיים עובדיה יוסף שליט"א
לכאורה נראה הכרחו של רש"י מכח זה, שהוא
בזמן הזה שרבים לא ידועים לקרוא כהוגן, נהגו
אם על ידי מניעתה מלבא יגרם צער לחתן
1. בחזו"ע עמוד מ"ח הרב זצ"ל מדבר על
1. במקרה השני שיגיע ליד סולדת בו רק
לכתחילה אין לברך עד שיעור ז' ימים מן
כלי נגישות