והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

אם אנחנו דורשים מכל אדם ללמוד שיעורי נהיגה, לפני שיהיה מותר לו לנהוג, ולהירשם לבית ספר לטיסה לפני שיעלה על מטוס, למה אנחנו לא דורשים מכל אדם ללמוד ב"בית ספר לחיים"?

בספר נתיבות המערב (מנהגי ברכות הנהנין אות כב)

1. לכתחילה יש להתחיל תפלת מנחה באופן שיסיימו

מסתבר שקברו מיד עם כיבוש שכם, רק שבסוף

נקודות מהשיעור: מתי שינה משה את שמו של

ובא הדבר ללמדנו שאם ישנה סטיה קלה אצל ההורים בהתייחסות לדברים רוחניים, יש לזה השפעה אצל הבנים, וככל שירבו הדורות, הסטיה תגדל, עד כדי דברים נוראים. בחטא המרגלים כפי שחז"ל למדונו "מעשה אבות סימן לבנים", והדבר אמור לטוב ולמוטב. לפי הסימנים הקטנים שהאבות מראים לבניהם כך מתבצעים מעשים גדולים אצל הבנים. לפי יראת השמים והדקדוק במצוות של האבות, כך יש השפעה גודלה ועצומה לבניהם אחריהם ולהמשך הדורות.

מובא מנהג זה בספר לדוד אמת (החיד"א) ומועד

א) התלמיד רצה לדעת אם התשובה שקיבל מרבי

מנהג זה הובא בשו"ת מקוה המים חלק ה'

א) עמדו בקושיא זו כמה אחרונים. ואני כתבתי

כפי שמנוקד ביהושע פרק טו פסוק יט, וכן

יש בזה מחלוקת האחרונים. והמנהג אצל רוב הספרדים

1. יתכן שיוסף לא נקבר עד אחר י"ד

כן המנהג פשוט אצל קהילות קודש יוצאי ארץ