לדעת המשנ"ב נראה שגם בקדיש יש להחמיר. אבל

לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה

ראה באורך בספר הקדוש עוד יוסף חי (הלכות)

לעניות דעתי נראה הטעם משום שבשרה אמנו ורחל

אם אחד מהעשרה באמצע התפילה ואינו יכול לענות

יש ענין בזה, ופעם היו תוקעים מסמרים בכותל.

מתחילין מערבית של ליל שבת הקודם (יקרא דחיי

זה בסדר, וכן משמע מדברי הבן איש חי

עדיין לא נתפרסמה בשם "מערת המכפלה" רק "המערה

דין לעבור לפני האומר קדיש אינו מבואר בשלחן

לפי הפשט – כי זו היתה השפה המדוברת

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.

פרשת ויחי, התמורות שהאדם יקבל הם תלויות רק

בעלות המנחה | פרשת ויחי |ברכת יעקב לשבטים|ביקור

על פרשת ויחי

בן איש חי (ש”א פרשת וישלח ה”א): אל

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

הקדמת הרב המחבר זצ”ל “פלא יועץ אל גבור

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

והנה, על הדרישה מכל אחד ואחד לערוך חשבון נפש עם עצמו, מרמזת לנו התורה בתחילת פרשת שופטים הנקראת בראשית ימי חודש אלול. וכפי שדרש מרן החיד"א: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". התורה מדברת בלשון יחיד

בנוהג שבעולם מי שחשוב יותר צריך ללכת ברא המחנה, כמו שיש דין בכיבוד תלמיד חכם שהרב הולך ראשון והתלמידים אחריו. אם כן, מן הראוי היה שהמשכן יחד עם מחנה הלויים יסעו בראש המחנה, ומה הטעם שהיו במרכז המחנה?