כעת אחר העיון היטב נראה לעניות דעתי שמעיקר

אצל משה רבינו במכת כינים החרטומים הודו: אצבע

נראה שכיון שהניחם כבר רשאי להמשיך ללובשם וללמוד

הרב חזון איש (סימן נ"ב סעיף קטן ט"ז)

חשש “סיכה” אין בזה כמו שמבואר יפה בילקוט

יש תשובה מפורשת על זה בכתב ידי קדשו

שדוד המל ע"ה נפטר בחג השבועות, כן איתא

על "אנוסי ספרד" שמעתם? משהו מן ההיסטוריה הרחוקה של עמנו. כעת מתברר כי אף בדורנו ישנם שרידים של ‘אנוסי ספרד’, אך הפעם אנוסים על ידי יהודים משלנו.

זו תפלה ואלה הלכות (אני מונה גם י"ג

א) אסור להסתכל על שום אשה שאינה אשתו,

אם יכול לחלוק אצבעותיו כראוי עם התפילין, רצוי

תפילין שימושא רבה הן תפילין גדולים, גודל הקציצה

כן כתב מרן החיד"א במורה באצבע (אות צ')

קודם כל, האם אתה מניח תפלין של ר"ת

כובע שמכסה רוב השיער עדיף מפאה. ואם אפשר

החילוק בין כלי לאוכל – גם אני חילקתי

לא שמענו חילוקים בזה, וכל שהבשר תופח באיזה

אפשר להתפלל בלי שום פקפוק, והרב חיד"א היה

מצד ההלכה מותר עד שתי אצבעות וכך נהגו

בספר עוד יוסף חי(פרשת תצוה סעף ג', ד')

ידוע לי על מנהג שהוא במחזור יום תרועה

מצד הדין ודאי דשרי וכל מה שכתב מרן