מה הדין למי שנתהפכה לו הרצועה קצת זמן

כנראה כבודו הזדמן למנין של פועלים הממהרים לדרכם

חודש אלול זהו חודש של פחד או שמחה?

1. כתב הרמב"ם (פרק ה' מהלכות דעות הלכה

אין דבר כזה שאין אפשרות לצאת מהבית כיון

ההנהגה הנכונה בשבת זו | מנהג ג'רבא בעשיית

מדוע אין שום פרי או ירק בצבע התכלת?

המשך הקשר בין כלה לחמותה| סיפורה של האשה

רבי חיים חורי נשתטח על הרצפה ואמר “אני

למה טוב לנו לדעת את שורשנו?| מה גורם

“כל חוגי היהדות מודים שמדינת ישראל זהו רצון

מעמד כבוד התורה של קבלת הפנים לפאר הדור

זמן קריאת המגילה ברמות | קריאת זכור מדאורייתא

לא שמעתי עליו דבר רע. אם בשיעורים והרצאות

השם שקוראים לילד בעת המילה זה מן השמים

זו שאלה מעניינת אך יכול להיות שבאמת לא

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

היכן היה מנהגם של הבבא סאלי והרב עובדיה

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרב עובדיה החזיק את עם ישראל בידיים |

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.