פעם שאלתי את אבא על קפיצת הדרך ואמר

עיקר הסיבה היא לעשות שינוי בלחם של שבת

איזה שבת נקראת בתונס “שבת הלפת” | השבת

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

כל תענית שלא שקעה עליו החמה דהיינו שלא

סיפורו המדהים של שופרו של האיש מצליח |

כן בודאי כמבואר בשולחן ערוך סימן רצ"א סעיף

פירוש פרקי אבות פרק חמישי. עשרה דברים נבראו

לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א אסור ליגע כלל

עיין בספר כף החיים (סימן ר"ס אות ז'),

האם מותר להקל לאישה מניקה לאכול בשר בתשעת

רק בקריאת חק לישראל קוראים רק של הפרשה

יש בזה שתי בעיות: א). מוקצה (וזה שייך

ברוך ה' מזה כשלש שנים ישנו כולל יום

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

בכל יום חול קוראים חק לישראל, בשבתות וימים

אחד מתלמידיו הגדולים של הגאון 'איש מצליח' זצ”ל,

יבדוק בלילה לפני היום שנוסע. (למשל אם נוסע

כל אדם אין לו אלא מקומו ושעתו, בין

אם נבוא לדקדק לעשות את ה"לחם משנה" כפי

ביום שישי חוזרים על כל הפרשה מההתחלה ועד

1) ניתן. 2) לא כדאי באיסרו חג. אפשר