כיוצא בזה יש לשאול גם על מה שכתוב

פירוש התפילה – ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורתך

יום אסרו חג סוכות התשע"ד ליצחק היקר הי"ו

לא להגיב לה כלום. להודות לה' יתברך שכך

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

אש מתלקחת, אם עוצרים אותה בטרם תתפשט, קל

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

ובא הדבר ללמדנו שאם ישנה סטיה קלה אצל ההורים בהתייחסות לדברים רוחניים, יש לזה השפעה אצל הבנים, וככל שירבו הדורות, הסטיה תגדל, עד כדי דברים נוראים. בחטא המרגלים כפי שחז"ל למדונו "מעשה אבות סימן לבנים", והדבר אמור לטוב ולמוטב. לפי הסימנים הקטנים שהאבות מראים לבניהם כך מתבצעים מעשים גדולים אצל הבנים. לפי יראת השמים והדקדוק במצוות של האבות, כך יש השפעה גודלה ועצומה לבניהם אחריהם ולהמשך הדורות.

כל יהודי, כאשר מקיים מצוה, הוא בורא לו מלאך העומד לימינו בכל צרה ככתוב "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", וכל מלאך נברא בהתאם לכח המצוה ושלמותה. כמה שאדם זוכה לתקן יותר באותה מצוה, זוכה למלאך שלם ומושלם יותר.

“ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא

מסופר על רבי איסר זלמן מלצר שהיה לומד בחברותא בביתו עם אחד מתלמידיו. והנה דפק יהודי עני וביקש צדקה. שאל רבי איסר את התלמיד מי נמצא בפתח הדלת, והשיב לו: יהודי עני, והתכוון התלמיד לפוטרו בכמה פרוטות. תכף קם רבי איסר בזריזות והלך בעצמו כדי לכבד את העני ולתת לו צדקה.

לאחר מלחמת ארבעת המלכים, השיב אברהם אבינו את

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

יש אדם המשופע בכסף וזהב לרכוש בגדים לרוב, אך אינו משתמש בהם כיון שרתוק למיטת חוליו, ולכן מבקש יעקב אבינו בחכמתו כי יזכהו ה' ללחם שיוכל לאכול לשובע נפשו, ובגד שיוכל להשתמש בו. 

"קטונתי" הוא אומר לקב"ה "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". הוא מרגיש ומבין שלא מגיע לו כלל חסד מה', מה שכל אדם רגיל בטוח שמגיע לו,