מאמרים
השאלה אינה ברורה לי דיה, אם יש בדבר
מובא בהלכה (סימן ק”פ סעיף ג’) שהיו נזהרים
על הקציצות יש לברך מזונות (ברכת ה' חלק
אין אדם שאין בו חכמה שיכול להעפיל איתה
טענה זו ישנה נושנה, והתשובה לזה שכל מין
אע"פ שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור
יעקב ועשו באים לעולם ומכאן ואילך ישנה חלוקה
מדובר בכלי שכבר היה מורכב והתפרק, והטעם משום
מצוות חיוביות כגון טלית ותפלין, או מצה וסוכה
זה תלוי במה שיסכימו היורשים, אם אחד מהיורשים
אין היתר גורף וכללי. אמנם נכון שירדה חולשה
עיין בספר מנוחת אהבה (פרק ט' סעיף י"ט)
לא משנים שם סתם רק כשהוא חולה בר
לפני כמאתים חמישים שנה, היתה תוניס עיר גדולה
חס ושלום! לעשו לא נקבע להיות רשע, אלא
נראה שהמדרש לא מזכיר את הטעמים כהוכחה לדבר.
נראה פשוט כמו המבואר ביורה דעה, כי באורח
ללמוד בספריו הנדפסים בצוותא, ולומר קדיש לעלוי נשמתו.
מן הדין מותר לקדש קודם תפילת ערבית בתנאי
המקדש שלא במקום סעודה אין זה נחשב קידוש
נראה שדינו כמו שיש דעלמא. כיון שאין מניחין
יש ספר "לדרוש אלקים" (לר' אברהם חמוי ז"ל)
אם אין אַחֵר – מותר
שני המקומות הנ"ל אינם דומים אחד לרעהו כלל,
כיון שעשו תפלת לחש בקול רם, יחד עם
כלי נגישות