בן איש חי הלכות בציעת הפת , לבצוע

1. כן הקשה הרב ידי דוד (הובא במהדורת

שמעון הצדיק – משך תקופת כנסת הגדולה ,

הרי"ש בשוא "רְפָא" – לשון בקשה. ואין הבדל

בסידורי בית עובד בית מנוחה ותפלת החודש שהיו

ככה כתוב בזוהר הקדוש פרשת ואתחנן (דף רס"ה

פרשת וישלח – פשט הפסוק שלח שלוחים ,

פרשת וירא תשע”ד – איזה תאריך נולד אברהם

ידועים דברי הגר"א: מי שיודע לא אומר, ומי

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

מסופר על רבי איסר זלמן מלצר שהיה לומד בחברותא בביתו עם אחד מתלמידיו. והנה דפק יהודי עני וביקש צדקה. שאל רבי איסר את התלמיד מי נמצא בפתח הדלת, והשיב לו: יהודי עני, והתכוון התלמיד לפוטרו בכמה פרוטות. תכף קם רבי איסר בזריזות והלך בעצמו כדי לכבד את העני ולתת לו צדקה.

1) לא תמיד אפשר להחביא. 2) המלאכים יש

בתוס' בברכות דף ג' עמוד א' בד"ה ועונין

אין הכוונה לומר שאם זה לא בתוך המכנסיים

הדברים נכונים, מי שבקי בש"ס יודע שזה דרכו

עיין להרב אור החיים הקדוש. ואפשר לפרש עוד

1-2) המנהג הזה מקורו אצל האשכנזים, ויסודתו בהררי

כל חייל וחייל ההולך לצבא להגן על עם

יענה עם כל הציבור יחד. המקור לכך: שו"ת

בשבתכם- לא אמרנו לעולם. בצאתכם- כתבו בשם ר'