ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

השאלה קצת מפליאה כי כמדומה במגזר הדתי לאומי

בארץ ישראל שהנהלת גן החיות ביד ישראלים והם

אם אין יהודים מוכנים לקנות מותר למכור לערבי

אם אנחנו דורשים מכל אדם ללמוד שיעורי נהיגה, לפני שיהיה מותר לו לנהוג, ולהירשם לבית ספר לטיסה לפני שיעלה על מטוס, למה אנחנו לא דורשים מכל אדם ללמוד ב"בית ספר לחיים"?

מבלי להכנס לעצם השאלה האם (ובאיזה אופן) כדאי

בסידורי בית עובד בית מנוחה ותפלת החודש שהיו

זה לשון הרמב"ם (פרק ה' מהלכות מלכים הלכה

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

כנראה "כל הבכור" כמו שקוראים בחוץ לארץ בשמיני

הרב כף החיים שם מדבר על חלת חוצה

עיינתי במדריך של הרב אדרעי, ולא אסר אותו

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,