מאמרים
כי הדברים שם נכתבו בקיצור נמרץ ובמיעוט מקורות
כבר ביארתי שעיקר החשש, כיון שקרו מכשולות בתיוגים
1) לדעתי יש לכתוב "איוה". ואם היינו מנקדין
כתוב בפסוק ושור או שה אותו ואת בנו
כל אחד על פי רבותיו. לי אין ספק
רגילים לנקד בקמץ וכן בֶשני בשבת… לעומת זה
לאו דוקא. יום אחד בימי השובבי"ם. עדיף במנין
אזכרה אינה חיוב גמור, ובפרט אזכרה של ה
א) מותר לאב להתייחד עם בתו והאם עם
יהי רצון שיהיה בנין עדי עד בעזרת ה'
אם שומע בו שיעורי תורה מותר (שאין בו
כאשר תבוא מלה המסתיימת באות ה"א, וסמוכה במקף,
א) מסתבר שמותר, שגם לדעת מרן שסובר שהטמנה
1. מורנו הרב מתיר (עיין בשו"ת שמחת כהן
על פי הדין אם יש זמן מן ההודעה
השאלה כללית מדאי, וקשה לענות עליה בצורה מדוייקת.
1. לדעת מרן השולחן ערוך גם הטמנה מצד
יש שיחסו אותו לרש"י כרגיל, ויש שפקפקו בזה,
1) נכון שכך נהגו בג'רבא כמו שכתוב בספר
1.כן 2.כן 3.אם סיימו תשעה . ויש מקילים
שיעור במשורה (תשתה מים) היא מידה קטנה, וכפי
תתני ח"י שקלים לקופה של צדקה ותגידי לאחד
1) תקרא כל פרקי שבת, ושנים מקרא אחד
יש להקל בזה שאין הבדל אם נותן קרח
אם יש אחרים שמוכרים במחיר יותר גבוה ואין
כלי נגישות